גל הפיגועים והסרטונים: תיעוד אינו בהכרח פורנוגרפיה של הטרור

דברים שכתבתי בעקבות התוכנית "תיק תקשורת" עם חיים זיסוביץ', שבה השתתפתי היום לצד עמיתיי נורית קנטי, עורכת "מה בוער" בגל"צ, ויחיא קאסם, עיתונאי "אל חורא":

כתבה מי שכתבה שמדובר בפורנוגרפיה של הדקירות. בעיניי זו אמירה פטרנליסטית ומתנשאת שלא מניחה שהצופים הם מבוגרים תבוניים וביקורתיים ובוחרים כל אחד באיזו מידה הוא רוצה להתעדכן.
בוקר טוב עולם, השנה היא 2015, ושניות מרגע שהתרחש פיגוע, הוא מתועד בעשרות סרטונים שעולים בוואטסאפ, פייסבוק וטוויטר. ההנחה ש"התקשורת" צריכה להוריד מסך ולהשאיר את הסרטונים הללו רק לרשתות החברתיות היא לעניות דעתי – אנאכרוניסטית.
הסרטון האחרון שהפיצה המשטרה, לא גורמים פרטיים, מהפיגוע בפסגת זאב, מוכיח בתיעוד מצולם שהנראטיב שביקש יו"ר הרשות, אבו מאזן, לעצב למה שהוא מכנה "אינתיפאדת אל קודס" – הוא שקרי. הילדים בני ה-13 וה-17 ש"יצאו לטייל כשסכין בידהם" נראים בו בבירור כשהם רודפים אחרי אברך בן 20 דוקרים אותו וממשיכים לילד תמים רכוב על אופניו ודוקרים אותו. השניים עדיין מאושפזים במצב קשה. הדוקר, מי שלטענת אבו מאזן "הוצא להורג ע"י ישראל" עומד להשתחרר מבית החולים ואז אני מקווה יעמוד לדין.
זו היתה גם התשובה שלי לעמיתי יחיא קאסם עיתונאי "אל חורא" שטען שהתקשורת הישראלית מסקרת באופן חד צדדי את גל הטרור. למרבה הצער ציבור מסויים מבין ערביי בחר לקחת חלק פעיל ב"אינתיפאדת אל קודס" בהפגנות מתוזמנות במקביל לפיגועי טרור נגד אזרחי ישראל. לא שמעתי חברי כנסת ערבים, מבין אלה שקיבלו פתחון פה ובמה בערוצי השידור המרכזיים אשר מצאו לנכון לגנות את הפיגועים. גם אבו מאזן כמובן לא עשה זאת, נהפוך הוא – השמיע נאום שקרים והסתה אמש ברמאללה.
כתבנו בשטחים יורם כהן מביא מדי ערב במבט את הקולות והמראות מן הצד השני, ועושה זאת באומץ וביושר גם בימים האחרונים, בתנאים מסוכנים במיוחד:

האם כל הסרטונים הללו ראויים? – לא. אנחנו בהחלט חווים היצף מוגזם: יותר מדי תיעוד של דם וגופות, אבל זו כבר תופעה חברתית. אנחנו כעיתונאים וכעורכים חייבים לקבל את ההחלטה באחריות, מה וכמה לשדר. זה מחדד את ההבדל בין המדיה החברתית והתקשורת ה"מיינסטרימית": אצלנו יש אמות מידה עיתונאיות, אתיקה, שיקולים משפטיים וערכיים. לא כל מה שמישהו צילם והעלה בסלולרי והעלה לרשת ראוי לשידור, אבל הוא גם לא נפסל על הסף וטעון בחינה עניינית. עדיף שהציבור יידע שהוא לא "יחמיץ" שום תיעוד שיש בו ערך עיתונאי, ומנגד, שהתקשורת יודעת לסנן בעבורו את מוץ מן התבן, עיקר מן התפל ובמיוחד – מקבלת אחריות על בדיקת העובדות. זה בדיוק מה שאתה לא מקבל מחבריך שמשתפים סרטון מדמם נוסף בקבוצת הוואטסאפ או בפייסבוק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s