הפליטים ואנחנו

A young migrant, who drowned in a failed attempt to sail to the Greek island of Kos, lies on the shore in the Turkish coastal town of Bodrum

הטרגדיה של איילאן כורדי בן השלוש שנסחף אל החוף הטורקי לאחר שמשפחתו טבעה, הממה את המערב בתמונה אחת ששווה ארבע שנות מלחמה בסוריה ו-4 מיליון פליטים בעקבותיה. בפוסט קודם התייחסתי להחלטה לפרסם את התמונה, והיום בתוכנית "תיק תקשורת" הצגתי את עמדתי כי זו תמונה משנה מציאות.

מבקשי מקלט, מסתננים או שוהים בלתי חוקיים?

בשיאו של משבר הפליטים באירופה, תלונה שקיבלתי השבוע מ"האגודה לזכות הציבור לדעת" בעקבות כתבת מבט על משוחררי מתקן הכליאה בחולות, מזמנת הזדמנות מצויינת להרהר בשאלה כיצד מטפלת ישראל בנושא.

עיקרה של התלונה היה ביקורת על השימוש במונח "מבקשי מקלט" ביחס לזרים שנכלאו במתקן חולות ושוחררו משם בהוראת בית המשפט. תשובתי היתה כי מבין שלל הביטויים שעשויים לתאר את מצבם, "מבקשי מקלט", הוא בעיניי הביטוי הכי מדוייק כיוון שהוא מתאר את הגדרתם כפי שהם מציגים אותה. רשות האוכלוסין וההגירה מגדירה את הזרים שעוברים ללא רשות את הגבול ממצרים כ"מסתננים", אלא שמאז חודש יוני 2015, דווחו 0 מסתננים. מבחינה חוקית, מי שכבר נמצאים כאן ללא אשרה הם שוהים באופן בלתי חוקי, על כך ודאי אין ויכוח. אלא שרבים מאוד מהם, הגיעו ממדינות שהמצב הביטחוני בהן אינו מאפשר להם לשוב מבלי לסכן את חייהם. מבקשי מקלט שבקשותיהם יוכרו רשמית, יוגדרו פליטים, והדבר מחייב את המדינה לטפל בהם בהתאם לאמנת האו"ם שעליה חתומה ישראל. המשמעות המעשית: איסור גירוש או החזרה למדינה שבה נשקפת סכנה לחייהם.

ללא שם

אזהרת דעה אישית: אם כבר בסמנטיקה עסקינן, "האגודה לזכות הציבור לדעת" שהתנגדה לביטול סעיף ההשתקה בחוק השידור הציבורי, יכולה לשקול לשנות את שמה באמצעות הוספת שתי אותיות: "האגודה לזכות הציבור לא לדעת".

הכרה בפליטים: אנחנו והעולם

מיולי 2009 ועד תחילת 2015 הוגשו בישראל 17,778 בקשות מקלט של אזרחי מדינות רבות. ישראל העניקה מעמד פליט לארבעה מתוך 5,573 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן (0.07%). זאת, לעומת 84% מהאריתראים ו-56% מהסודאנים שהוכרו כפליטים או זכו להגנה משלימה ברחבי העולם במחצית הראשונה של 2014, לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים. המדינה השיבה ל-1.42% בלבד מבקשות המקלט שהגישו אזרחי סודאן ולא העניקה מעמד פליט לאף אחד מהם.

בקשות המקלט ממתינות ליו"ר חדש לוועדה

מנתונים שעולים מתשובת המדינה לבג"ץ בעתירת ארגוני זכויות האדם נגד התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, עולה כי 5,558 בקשות מקלט לא טופלו כלל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, ובתשובה לבית המשפט בחודש פברואר הובטח כי יטופלו במהלך השנה. אלא שעיתון "הארץ" פרסם כי לפני כחודש סיים את תפקידו יו"ר הוועדה הבוחנת בקשות מקלט, עו"ד אבי חימי, טרם מונה לו מחליף והטיפול בבקשות הוקפא.

חלקם של המסתננים בקרב הזרים השוהים במדינה ללא היתר

מנתוני הלמ"ס עולה כי נכון לסוף יוני 2015, היו בישראל 45,091 שוהים בלתי חוקיים, "מסתננים". מנגד – 106,526 עובדים זרים לא חוקיים ותיירים ללא אשרה. בניגוד לקבוצה הראשונה, ביחס לשנייה – אין חולק כי מדובר במהגרי עבודה לא חוקיים, אבל עיקר תשומת הלב ניתנת משום מה דווקא לקבוצת "המסתננים" שהגיעו ממדינות אפריקה.

אירופה מתגייסת לעזרת הפליטים
הכתבה של איתמר מאירי במבט ערוץ 1 והפרשנות של עורך חדשות החוץ, אורן נהרי:

מה ישראל צריכה לעשות?

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג הציע השבוע לקלוט פליטים סוריים בישראל, הצעה שנענתה מיד במתקפה ציבורית חריפה ובהתנגדות מצד ראש הממשלה. אפשר להניח שגם הפליטים הסוריים לא היו מסמנים את ישראל כיעד מועדף. מתוך ארבעה מיליון פליטים סוריים, מחצית נמצאים בטורקיה, עוד כ-800 אלף במחנות בירדן והיתר מפוזרים, רבים מהם עושים דרכם לאירופה.

מדינת ישראל יכולה וצריכה לבחון ביעילות ובהקדם את בקשות המקלט שכבר הוגשו. מי שעומד בהגדרה "פליט" יצטרך לקבל כאן מקלט עד שהמצב במדינת המוצא שלו ישתפר, המסורבים צריכים להישלח בחזרה. הגדרת הריבונות של מדינה מבוססת בראש ובראשונה על גבולותיה והגדרת אזרחיה, ישראל לא יכולה לקלוט מהגרי עבודה אבל היא חייבת להציע מקלט לפליטים.

עוד באותו עניין: הילד שטלטל את אירופה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s